ביקשתי שהשכל יעזוב ואשאר עם הנפש והרוח..

הפוסט הזה מוקדש לאישה שחשובה ואהובה מאוד בחיי, אבל אני בטוחה שכל אחד יימצא שם משהו שנכון עבורו.

אתמול הייתי בסווט לודג, זה טקס אינדיאני יושבים באוהל קטן וחשוך ובמרכז אבנים חמות. טקס להיטהרות, ניקוי פנימי וחיצוני וריפוי. ה'פוסט' הזה הוא מסר ברכה ותפילה, אני רוצה להעביר לך את מה שחוויתי אתמול ואמן משהו בזה ייגע בנשמתך ותראי את דרכך מוארת באור ורפואה שלמה. 

בסווט לודג ישבתי שם בחושך מוחלט וחום מטורף בישיבה לא נוחה על האדמה, אבל הייתי שם בשביל לפגוש את עצמי, להשיל, להתנקות, לרפא ולהמשיך הלאה. כשישבתי שם בחושך הרגשתי את החושך שאת נמצאת בו, אז אני מברכת אותך בראיה שגם בחושך המוחלט הזה תראי את האור, את התקווה. הייתי צריכה אומץ להישאר שם שעה וחצי, אז אני מברכת אותך באומץ להיות חזקה. 

החום וישיבה הלא נוחה והקושי היו בלתי נסבלים רציתי לצאת, אבל אמרתי לעצמי כל מה שלמדתי כל החיים: השתמשי בזה עכשיו, ביקשתי שהשכל יעזוב ואשאר עם הנפש והרוח, נראה מה יש להם להגיד לי. אז אני מברכת אותך ביכולת להיכנס פנימה לדבר עם נבכי לבך ושנשמתך תדריך אותך איך לצאת מהמצב הזה. 

בסווט לודג אם אתה לא מתמסר לאי נוחות ולחום אתה יוצא מאיזון.. אז, אני מאחלת לך את היכולת להתמסר למסע הזה שפקד אותך. ה,סשן, האחרון היה קשה מאוד אבל נשארתי בשבילך, רציתי לדעת איך זה להיות במקום קשה פיזית, ולוחץ נפשית וחשוך. נשארתי הצמדתי את פניי לאדמה כדי שיהיה קצת קריר, והתפללתי בשבילך. אולי אצליח ליצור איזה נס ולעשות סדק קטן בחומות שבנית ובפחדים הקיימים, התפללתי בכל כוחי ונשמתי שהנשמה שלך תתעורר, כדי שתוכלי לעבור את המסע הזה, שאמן שתראי את הדרך כי יש בך את כל הכוחות לרפא את עצמך. נכון, מה שאת עוברת הוא לא סווט לודג של שעה וחצי אבל עברתי שם רגעים של הזדהות, של הבנה, של תפילה וכוונה לרפא. אני פה איתך לעד. רפואה שלמה, אמן כן יהיה רצון ותודה לך קרן לוי על טקס הסווט לודג.